Posts_ExistentialCoaching

Posts_ExistentialCoaching

"אימון אישי" הוא אחד המושגים הנפוצים בחברה הישראלית ובחברה המערבית בכלל. מאז ייסוד CoachVille החברה להכשרת מאמנים בשנת 1992 ע"י תומס ליאונרד יועץ פיננסי שנחשב ממייסדי האימון האישי והעיסקי חל גידול מדהים בהתעניינות בתחום חדש ומרתק זה. הקלקה מקרית של "אימון אישי" בגוגל ישראל תתן מיד 4430000 פגיעות. 17330000 פגיעות תתן הקלקה של "L ife coaching" שהוא המושג המקביל באנגלית. רבים מאתנו עברו או אפילו למדו אימון ולרובנו מכרים שעברו אימון. לרבים מאתנו דעות ותחושות מעורבות ביחס לתחום האימון האישי. הדעות יכולות להיות החל מהתלהבות קיצונית.

עם אמירות מסוג:

"3 חודשים של אימון יצרו אצלי פריצת דרך ושינוי בחיי שלא הגעתי אליהן ב5 השנים שאני הולך לטיפול פסיכולוגי. הפסיכולוג אומנם בנה עוד חדר בקליניקה שלו על חשבוני אך אצלי העניינים דשדשו במקום מספר שנים"

ועד אמירות מסוג:

" זהו תחום שבו השרלטנות חוגגת. חברה שלי הלכה למאמן שהסתבר שהיה בחור די מופרע שלא סיים תיכון אך בעל כריזמה ויכולת שיכנוע של איש מכירות שאי אפשר לעמוד בפניו. בעקבות ה"טיפול" שהיא קיבלה ממנו היא נכנסה לדיכאון ועד היום היא עדיין לא יצאה ממנו.

לא מעט מאתנו אינם בעלי דיעה כל כך מגובשת והם מגלים יחס אמביוולנטי לנושא. במידה רבה הבלבול והיחס הלא יציב נובעים מבורות, מידע שטחי או לא אמין לגבי התחום שקיים לעיתים אפילו גם בקרב מאמנים מוסמכים.

בפתח המאמר נבחן תחילה מספר מיתוסים שהם מנכסי צאן הברזל של אימון אישי:

טיפול פסיכולוגי נמשך שנים בעוד אימון אישי הוא קצר בסביבות 3 חודשים". טעות – הטיפול הפסיכולוגי הנפוץ בארץ הוא אומנם טיפול שנקרא פסיכודינמי ויכול להמשך מספר שנים אך קיימים מודלים רבים של טיפול. האימון האישי מבוסס על תפיסת הטיפול הממוקד וקצר המועד של 12-15 פגישות שפותחה בשלהי שנות ה 60 של המאה הקודמת ע"י קבוצה של מטפלים/תיאורטיקנים שהבולטים שביניהם היו סיפנאוס, מאלאן, וולברג דוונלו ובעיקר ג'ימס מאן. מייסדי תחום האימון האישי והעיסקי אימצו את המודל של טיפול קצר מועד באימון.

 
1. "טיפול פסיכולוגי נמשך שנים בעוד אימון אישי הוא קצר בסביבות 3 חודשים". טעות – הטיפול הפסיכולוגי הנפוץ בארץ הוא אומנם טיפול שנקרא פסיכודינמי ויכול להמשך מספר שנים אך קיימים מודלים רבים של טיפול. האימון האישי מבוסס על תפיסת הטיפול הממוקד וקצר המועד של 12-15 פגישות שפותחה בשלהי שנות ה 60 של המאה הקודמת ע"י קבוצה של מטפלים/תיאורטיקנים שהבולטים שביניהם היו סיפנאוס, מאלאן, וולברג דוונלו ובעיקר ג'ימס מאן. מייסדי תחום האימון האישי והעיסקי אימצו את המודל של טיפול קצר מועד באימון.
2. "מאמנים עוסקים בכאן ועכשיו ופסיכולוגים מחטטים בעבר". טעות. גם הפסיכולוג מתעניין בהווה והעיסוק בעבר הוא רק אחת הדרכים ליצור שינוי בהווה ע"י בירור דפוסי התנהגות אוטומטיים ובלתי רצויים שנוצרו בעבר. בנוסף התפיסות של טיפול "כאן ועכשיו" התפתחו בתירפית הגשטאלט ששלטה בשנות ה60 ואומצה ע"י גישת הNLP (Neurolinguistic Programing ) וממנה עברה לאימון אישי.

הפתרונות מצויים אצל המתאמן או במילים "אימוניות" "האג'נדה היא אצל המתאמן". זה נכון אך גם פסיכותרפיה איכותית ומודרנית עברה מאה שנות גילגולים מאז פרויד שראה את חשיפת האמת בידי המטפל כמטרה מרכזית בטיפול. גם כאן חלה מהפיכה בשנות ה60 בתפיסת המטופל. עקרונות הפסיכולוגיה ההומניסטית שתומצתו ע"י ג'יימס בוגנטל מהחשובים בתיאורטיקנים ההומניסטים-אקסיסטנציאליסטים מהווים אבן יסוד של כל אימון אישי איכותי ואלה הם:

א. לא ניתן לצמצם אנשים ל"מרכיבים"
נ. .אנשים הם ייחודיים מעצם טבעם
ג. לאדם יש בחירה חופשית ואחריות לחייו ולמעשיו
ד. האדם פועל באופן מודע ומחפש בחייו משמעות, ערכים ויצירתיות.
בוגנטל, שמעט מאד מאמנים, אם בכלל, שמעו את שמו, מתאר תפיסה הוליסטית שבמרכזה אדם אחראי לחייו ולהחלטותיו ושהפתרונות למצבו נובעים מתוך עצמו ולא מידע חיצוני. גישתו מהווה את אבן הפינה לתפיסה האימונית. יתרה מזה, גם הרעיון המרכזי של אימון אישי שהוא מימוש החזון האישי מקורו ברעיון ההגשמה העצמית שהיה מרכזי בפסיכולוגיה ההומניסטית בשנות ה60 ומצוי בראש פירמידת הצרכים של מסלו. מה שעולה מהדברים האלה אינו הפחתה בערך של אימון אישי או תביעה של פלגיאט, כלומר טענת שימוש ברעיונות הפסיכולוגיה לסוגיה בלי לציין את מקורם. לא ברור אם אם טענת הפלגיאט תקפה כיון שחלק ממייסדי התחומים של אימון אישי היו אנשים חכמים ויצירתיים והם פיתחו ועיבדו רעיונות מתחום הפסיכותרפיה ויישמו אותם באימון אישי (לדוגמא: טכניקה מוכרת של החצנת הבעיה בטיפול משפחתי שפותחה ע"י וייט ואפסטון הם פיתחו לטכניקה מרכזית באימון שנקראת טכניקת הגרמלינים, השדונים) אנחנו חיים בעידן של התפוצצות הידע. אלפי ספרי פסיכולוגיה ופסיכותרפיה שנכתבו ע"י טובי המטפלים והתיאורטיקנים זמינים לקהל הרחב בדפוס ובאינטרנט ואנשים בעלי אינטליגנציה גבוהה יכולים להפיק מהם את אשר הם מחפשים. בנוסף לכך גם זרמים מסוימים בפסיכולוגיה (כמו פסיכולוגיה טרנספרסונלית למשל) וגם גישות של אימון אישי הושפעו ממקורות משותפים של תפיסות של העידן החדש. אז מה הנקודה המרכזית שברצוננו לומר כאן: החסרון העיקרי של אימון אישי הוא שהוא אינו דיסציפלינה מדעית ושהוא אינו מושתת ראיות. לכן הכל אפשרי בו.  

מצד אחד יש הרבה פיתוי בכך שאיננו מוגבלים במסגרת של כללים אקדמיים נוקשים והשמיים הם הגבול. מצד שני אם הכל אפשרי אז גם אפשר לפתח אימון יוגי-רוחני, אימון למצוינות בסקס, אימון בבישול מודרני, או אימון להתמודד עם פוביות (נסו בגוגל ותמצאו את כל אלה). בעצם מדוע לא נאמן כל אדם לממש את משאלת לבו תהיה אשר תהיה ? ברור שמצב זה פוגע קשה במקצועיות של תחום האימון האישי. מאמן אישי אין לו כישורים להיות מטפל מיני או מטפל בפוביות ולימוד בישול מודרני אינו אימון אישי. • חוסר הגבולות וחוסר המחויבות לכללים הנהוגים במדעי החברה (למשל של ציטוט מקורות, של מחקר אובייקטיבי, ושל שימוש בטכניקות מושתתות ראיות) הוא שגרם בין היתר לעלייה המטאורית של האימון האישי אך עלול גם לגרום לקריסה פתאומית של התחום וכבר הזכרנו את הסימנים הראשונים בירידת הערך והספקנות ביחס אליו. מהי אם כן הדרך של אימון רב תחומי-אקסיסטנציאלי מושתת ראיות ? לפני 5 שנים הקמתי באוניברסיטת ת"א את התוכנית להכשרת מאמנים אישיים במגמת מדעי ההתנהגות. התוכנית נועדה עיקר ליועצים בעלי תואר שני במדעי ההתנהגות. בעקבות הנסיון שרכשתי באימון ובמחקר של הנושא אציג חלק ממסקנותי:

תהליך האימון הוא תהליך התפתחותי. האמירה לפיה "האג'נדה היא בידי המתאמן" היא נכונה בחלקה. גם למאמן אמורה להיות אג'נדה (אם כי מאמנים בעלי הכשרה שטחית ירגישו אולי נינוחים לאפשר למתאמן להציג את האג'נדה שלו בלי ליישם אג'נדה משל עצמם) וחלק מהאג'נדה היא להוליך במיומנות את תהליך האימון בשיטה של pacing & leading ללכת עם הכיוון של המתאמן אך להוליך את אותו בכיוון שנראה למאמן הכיוון הנכון עבור המתאמן (שהמתאמן אינו רואה עקב פרדיגמות מגבילות וחסמי הצלחה).
2. את התפתחות תהליך האימון ניתן לראות ב 5 שלבים ו5 תת שלבים שמתפתחים בצורה ספירלית. כלומר לכל שלב יש מטרות שונות, משימות שונות, תרגילים ומאגר שאלות שונה המופנות למתאמן אך כל שלב מכיל גם חלקים משלבים אחרים ומוכל על ידיהם. למשל השלב הראשון באימון הוא שלב ההכנה. מטרות השלב הן :
א. להכין את המתאמן לתהליכי שינוי והתפתחות באימון,
ב. ליצור קשר ראשוני- Rapport
ג. לאסוף מידע על המתאמן
משימות השלב:
א. יצירת "מקום בטוח" (5 תנאים)
ב. יצירת אווירה רגשית של קבלה
ג. הקשבה אמפאתית
ד. קביעת כללי הברית האימונית
ה. אנמנזה (ק"ח רלבנטיים) איסוף מידע להערכה
השלבים העוקבים הם: שלב ההכרה שבו מכיר המתאמן בצורך לשינוי אך עדיין שולטות בו הפרדיגמות הקיימות שהוא חושש לשנות ולא בשלה בו ההחלטה לפעולה (לשלב זה 3 תת שלבים). שלב ההחלטה שמורכב מ 2 תת שלבים: א. התגבשות ההחלטה, ב. ויצירת תוכנית אסטרטגית לשינוי. שלב הפעולה: זהו השלב שבו אנו מלווים בצורה אקטיבית את ביצוע המטרות והחזון. כאן עלינו להתמודד בפועל עם חסמי ההצלחה, עם הטייס האוטומטי, ועם ההשערות הלא רציונאליות. כאן נשתמש בכלים האקטיביים של CBT NLP גשטאלט, פסיכודרמה, שאלות עוצמה, מיקוד, הפרדה של חשיבה רגשית, חשיבת מידע, חשיבה חיובית וכו' בכדי להתמקד ביצירת תהליך חזוני. שלב האינטגרציה שבו אנו מבצעים מבט-על לגבי התהליך שעבר המתאמן. אנו מבצעים מעקב על הביצוע והתוצאות מתחזקים את השינוי, ובודקים את האקולוגיה שלו כלומר השפעתו על הסביבה ומרחב החיים של המתאמן.
3. החזון האישי שעל המאמן לקדם באימון אינו מטרה כלשהי שמציג המתאמן כגון פתיחת עסק עצמאי, או מימוש סיסמאות ברוח העידן החדש כגון: מה שתרצה תשיג, הציבו עצמכם בראש הרשימה, כבדו את רווחתכם הרוחנית, זירמו עם מצבי הרוח שלכם, חיפרו עמוק לחפש את חוכמתכם, החלטות: המסלול אל העוצמה (אלה הם ציטוטים מספרי קואצ'ינג שונים). עצות אלה יש בהן לעיתים חוכמה רבה אך אין הן מייצרות שינוי בדפוסי ההתנהגות. התנהגות כל אחד מאתנו נובעת מדפוסי פעילות במוח שמייצרים פעולות של טייס אוטומטי. החזון האישי נובע משינוי הפרדיגמות של המשמעות שיוצר המתאמן לפרדיגמות שמבטאות בצורה מיטבית את המימוש העצמי שלו ואת הצורך שלו להטביע חותם מעבר לקיומו הפיזי.
*מאמר זה ניכתב ע"י ד"ר ארנון לוי פסיכולוג קליני פסיכו-אנתרופולוג ומאמן אישי. מייסד התוכנית לאימון באוניברסיטת ת"א ולשעבר יו"ר האיגוד הישראלי לפסיכותרפיה. לעיון בחומר רלבנטי נוסף, ניתן להכנס לאתרו www.dr-arnonlevy.comוכמו כן באתר של New Existential Coaching Psychology Association שבו יתפרסם מאמר מקיף בנושא.  

פרופסור ארנון לוי

פרופ' ארנון לוי יו"ר ומייסד IACP הוא פסיכולוג קליני פסיכואנתרופולוג ומאמן אישי. לוי כהן כיו"ר האיגוד הישראלי לפסיכותרפיה והוא הקים וניהל באוניברסיטת ת"א תוכנית להכשרת מאמנים ב Coaching Psychology  הראשונה בארץ ובין הראשונות בעולם  וייסד את המכון לפסיכולוגיה חיובית דינמית שבמסגרתו הכשיר מאמנים ללימודי תעודה באוניברסיטת בר אילן ובתוכניות אוניברסיטאיות ללימודי תואר שני או שלישי ב Coaching Psychology בשיתוף אוניברסיטאות מידלסקס וקנטרבורי בבריטניה. הלימודים לתארים אקדמאיים מתקדמים מתנהלים בלמיעדה מרחוק במסגרת Dynamic positive Coaching Psychology Academy   כ כמו כן אנו מקיימים שותפות ללימודים מרחוק לתואר   DBA דוקטור במינהל עסקים משולב בפסיכולוגיה חיובית דינמית בבי"ס למינהל עסקים מונארך בשוויץ שבה ללוי מנוי של פרופסור לפסיכולוגיה.  לימודי ה MA וה PhD מתקיימים בלמידה מרחוק. לוי מכהן כסגן נשיא בחברה הבינ"ל ל Coaching Psychology, חבר ועדת ההיגוי הבינ”ל של הכנס הבינ"ל בCoaching Psychology שהחלק הישראלי שלו התקיים באוניברסיטת ת"א בספטמבר 2012 בניהול האיגוד הישראלי IACP והוא עמית מחקר באיגוד הבינ"ל לאימון בגישה פסיכולוגית שמרכזו באוניברסיטת לונדון. ארנון הוא מחבר הספרים“תבניות פרומתאוס” ו”מעבר למראה הריקה” וספר דיגיטלי שיצא השנה "נורמן והמסע המופלא למחוזות המוח והתודעה".  פרטים נוספים אפשר להשיג באתרו  www.dr-arnonlevy.com  ובערך על שמו בויקיפדיה

כתיבת תגובה