שילוב של אימון פסיכולוגי ומדעי המוח כדרך לשפר אינטליגנציה רגשית וחברתית ?

יתכן שהשאלה הראשונה שתעלה בכם היא מדוע עלינו לעסוק באינטליגנציה רגשית ? מה החשיבות של הרגשות כאשר אנחנו יכולים להשתמש בהגיון ובחשיבה הלוגית שמקדמים אותנו יותר בחיים ?  פתרון בעיה מקצועית או קידום עצמי בחברה שבה אני עובד הן בעיות שאני מנסה לפתור בעזרת ההגיון ולא הרגש.  בנוסף לכך, אנחנו רגילים לטפח את חשיבתנו ההגיונית ומתייחסים לעיתים לרגש כאל הפרעה בחשיבה הלוגית. אנחנו מכירים מהנסיון מצבים בהם אנחנו או אחרים מדברים בצורה רגשית שאיננה הגיונית. כולנו גם מכירים את המצב שבו הרגש משתלט עלינו והחשיבה מתערפלת. זה יכול לקרות לנו כאשר אנו מתאהבים למשל או להבדיל כאשר הבוס כועס עלינו. רגש אהבה או שינאה, כעס, קינאה או אושר כולם משפיעים על חשיבתנו במידה דומה של עירפול.

אם כן, מדוע עלינו לעסוק באינטליגנציה רגשית ? מדוע בכלל להתייחס לרגש המבלבל שאינו מאפשר לנו לחשוב בבהירות  ?

הסיבה העיקרית היא שהרגש, כל רגש, הוא בבסיס העמוק ביותר של קיומנו. בלי הרגש אנחנו רק מכונות חשיבה מיכניות וחסרות חיים. אנו ניקשרים לאנשים כאשר אנו מגלים את עולמם הרגשי ולא את יכולת החשיבה שלהם. אנחנו מרגישים את קיומנו רק כאשר אנו מחוברים לרגשותינו.

אינטיליגנציה רגשית הוגדרה ע"י מאייר וסאלוביי, שני החוקרים הבולטים בתחום, כיכולת האדם לנטר את רגשותיו ורגשות האחרים, להבחין בין רגשות שונים ולעשות שימוש במידע זה להכוונת חשיבתו ופעולותיו. הגדרה זו כוללת את זיהוי הרגש אצלי ואצל הזולת, שימוש מושכל ברגשות להשגת מטרות, הבנת שפת הרגש- כלומר קשרים בין רגשות, אבחנה בין רגשות ראשוניים ומשניים, וניהול רגשות כלומר ווסות רגשות ושליטה בהם.

בכדי להבין יותר לעומק את האינטליגנציה הרגשית עלינו להבין כיצד פועל המוח: כמה מילים על המבנה הנוירופיסיולוגי של המוח. נדמה לנו שהמוח הוא יחידה הומוגנית שמתפקדת באופן אחיד – טעות- בקרב אנשי המקצוע מקובל לראות את המוח כפדרציה של חלקים שפועלים באופן עצמאי. החלק המאחד את אותם חלקים הוא נטיית המוח לאינטגרציה בפעולתו ומבחינה פסיכולוגית החלק המאחד הוא מה שהפסיכולוגים מכנים המשכיות בתחושת העצמי: "יש לי הרגשה שהבוקר אני הוא אותו דורון שהלך לישון אתמול בערב אפילו אם אתמול הייתי מבואס ועצבני וכולם העדיפו לשמר מרחק ממני והבקר אני רגוע ומלא הומור והחברים לעבודה מחפשים את קרבתי".

בדרך כלל יש בכולנו תחושת המשכיות וקביעות מעבר לשינויים בזמן שנותנת לנו את התחושה שאנחנו מי שאנחנו. הבוס הקשוח שלנו יכול להיות אותו אדם שפוחד להתעמת עם אשתו ושמנהל מערכת יחסים תלותית עם אמו המבוגרת. יש לנו פנים רבות והקטע הרגשי הוא הבסיסי ביותר בנו.  בכדי להבין נקודה זו עלינו להתבונן במבנה המוח שלנו ובתהליך התפתחותו. מבחינה אבולוציונית המוח המצוי בגולגולתנו הוא איבר מורכב ביותר שהתפתח מלמטה למעלה – כלומר החלק הפרימיטיבי ביותר משותף לאדם ולכל בעלי החיים שיש להם יותר ממערכת עצבים מינימלית. חלק זה כולל את גזע המוח, שאחראי על פונקציות החים הבסיסיות כגון נשימה וחילוף חומרים, התנהגויות אינסטינקטיביות כגון: התנהגות מינית, הייררכיה חברתית, התנהגות טריטוריאלית, חיפוש מזון, חיפוש מגורים מחסה וביטחון, התנהגות של שתלטנות לעומת כניעה וכו'. אלה הן התנהגויות שמשותפות למרבית בעלי החיים החל מרמת הזוחלים כלומר תנינים, לטאות, נחשים וכיו"ב ולכן ניתן לכנות חלק זה "המוח הזוחלי". חלק זה של המוח התפתח כבר  לפני מאות מיליוני שנים ובאופן מעניין זהו גם החלק הראשון שמתפתח אצל כולנו בתקופת העוברות שלנו. מתוך חלק פרימיטיבי זה של המוח של גזע המוח התפתח החלק  הרגשי של המוח שהתפתח לצורך עיבוד הקלט החושי שניקלט במוח הזוחלי והפיכתו למידע שימושי  שמשמש להשרדות: "אם אני מריח דינוזאור אני פוחד ומגיב בהתאם התנהגות ששומרת על קיומי. מסתתר או בורח. כאשר אני רואה מקום שמתאים להיות מחסה מחיות ומפגעי מזג האויר אני מרגיש סיפוק והקלה וכו'". לפני כ 150 מיליון שנים התחילה התפתחות של אותו מרכז פרימיטיבי של פענוח הקלט החושי לסוג של טבעת שנמצאת במרכז המוח שנקראת  המערכת הלימבית שבמרכזה מצויה מודולה בגודל ובצורת שקד שהיא במרכז עולמנו הרגשי. במערכת הלימבית התחילו להתפתח גם הרגשות המורכבים יותר.

 מי שמתעניין בלימודים בתחום זה או מעוניין להמשיך לקבל את ההמשך לניוזלטר זה מוזמן להשאיר פרטים בקישור המצורף:

http://studycoaching.org/Study-coaching/index.html?utm

10001

תחום חדש שפותח לאחרונה ומתוכנן ללמודים בארץ בשנה"ל הקרובה הוא של שילוב לימודי האימון הפסיכולוגי עם מדעי המוח (מותנה באישור האוניברסיטה). האימון בגישה פסיכולוגית נוסד כתחום אקדמי מבוסס מחקר ונלמד במחלקה לפסיכולוגיה במספר אוניברסיטאות מובילות בעולם כלימודי תואר או לימודי תעודה. שילוב אימון בגישה פסיכולוגית עם מדעי המוח מאפשר ליישם ידע על הקשר שבין תיפקודי מוח לבין מצבי הכרה, קשרים בין פעולות מודעות רגשיות ובלתי מודעות לבין פעילות מוחית. קבלת החלטות, ומנגנוני שינוי במוח ובההתנהגות.

פרטים נוספים לגבי אימון בגישה פסיכולוגית ניתן למצוא באתרים:

www.studycoaching.org/he      www.studycoaching.org     www.dr-arnonlevy.com

פרופסור ארנון לוי

פרופ' ארנון לוי יו"ר ומייסד IACP הוא פסיכולוג קליני פסיכואנתרופולוג ומאמן אישי. לוי כהן כיו"ר האיגוד הישראלי לפסיכותרפיה והוא הקים וניהל באוניברסיטת ת"א תוכנית להכשרת מאמנים ב Coaching Psychology  הראשונה בארץ ובין הראשונות בעולם  וייסד את המכון לפסיכולוגיה חיובית דינמית שבמסגרתו הכשיר מאמנים ללימודי תעודה באוניברסיטת בר אילן ובתוכניות אוניברסיטאיות ללימודי תואר שני או שלישי ב Coaching Psychology בשיתוף אוניברסיטאות מידלסקס וקנטרבורי בבריטניה. הלימודים לתארים אקדמאיים מתקדמים מתנהלים בלמיעדה מרחוק במסגרת Dynamic positive Coaching Psychology Academy   כ כמו כן אנו מקיימים שותפות ללימודים מרחוק לתואר   DBA דוקטור במינהל עסקים משולב בפסיכולוגיה חיובית דינמית בבי"ס למינהל עסקים מונארך בשוויץ שבה ללוי מנוי של פרופסור לפסיכולוגיה.  לימודי ה MA וה PhD מתקיימים בלמידה מרחוק. לוי מכהן כסגן נשיא בחברה הבינ"ל ל Coaching Psychology, חבר ועדת ההיגוי הבינ”ל של הכנס הבינ"ל בCoaching Psychology שהחלק הישראלי שלו התקיים באוניברסיטת ת"א בספטמבר 2012 בניהול האיגוד הישראלי IACP והוא עמית מחקר באיגוד הבינ"ל לאימון בגישה פסיכולוגית שמרכזו באוניברסיטת לונדון. ארנון הוא מחבר הספרים“תבניות פרומתאוס” ו”מעבר למראה הריקה” וספר דיגיטלי שיצא השנה "נורמן והמסע המופלא למחוזות המוח והתודעה".  פרטים נוספים אפשר להשיג באתרו  www.dr-arnonlevy.com  ובערך על שמו בויקיפדיה

כתיבת תגובה